דבר המערכת

קיבוצנו לא מפסיק להשתנות בתחומים רבים וחשובים: תכנון, קליטה, קהילה ועסקים, והדים לשינויים אלו ולתהליכים הסובבים אותם ניתן למצוא בגליון הנוכחי של העלון.

גבעת חיים פוקחת עין, והנה היא בת שישים / צוות החג

הכל הכל, תלוי גם בכוחות העשייה שלנו, ויש כאלו, אנחנו שמים דגש על כך שרוב האירועים יהיו בכוחות ובביצוע שלנו ומשלנו.

ואיפה המיסוי הפרוגרסיבי / תמר לנג

הייתי שמחה לדעת איזה עקרונות היו נר לרגליהם של אלה שתכננו את מבנה המיסוי ואלה שהצביעו בעדו במועצה.

התחנה מוכנה, איפה הרכבת ? / יואב מורג

מיהרנו לשים את הילדים בגן, ובדרך ראינו חידוש נוסף – הג'יפ של משפחת X הצליח לדלג על מחסום המדרכה וחנה בין הגנים – כנראה מישהו ממהר מאוד לעבודה היום.

מחשבות על המרכז המסחרי / נויה לס

אין ספק שהכיכר תקל על היציאה בבטחה, אבל ברור לכולם שבעיית העומס הקיים בתוספת כל הבאים לגבעת חיים תהפוך את חיינו לסיוט מתגלגל.

ט"ו בשבט – לא רק עצים ונטיעות / אמיל זיידמן

צר ומפליא ומכעיס שדווקא בקיבוצנו, אשר הוא לא פחות מפנינת חן סביבתית, המודעות והשיח סביב נושאי שימור ופיתוח הוא כה דל וחף כמעט לחלוטין מכל אמירה ברורה.

מראה מקום: על זאב גוטקינד / ורד נחמני

רבים מבתי הקיבוץ התהדרו ברהיטים מעשי ידיו. כשחבר רצה שזאב יכין לו רהיט מסוים, הוא נהג להחליף את זאב באחת מהתורנויות, בכדי שזאב יוכל להתפנות ולהכין.

ראיון עם יפה ירקוני ז"ל / יוסי כפרי

"לאמא עזרתי בעבודות הבית. פעם נגמר הכסף ואמא אמרה שלא אוכל יותר ללמוד מחול. לקחה אותי גרטרוד קראוס ואמרה לי שאבוא ואנקה לה את ביתה והיא תשלם לי. אצלה למדתי מוסיקה קלאסית."

"התוצאות מדברות בעד עצמן" – ראיון עם משה דודסון / נילי ברות

"הוא אמר לי ששחקן בקבוצת הנוער לא אהיה, אבל בגלל תכונות אחרות שיש לי מאמן טוב ביום מן הימים כן אוכל להיות. מאותה שנה התחלתי לעבוד עם ילדים, ומאז עברו כבר כמעט 20 שנה."

נשים שישים / עדנה ארזי

"פתאום אני מוצאת שאני נהנית מדברים קטנים כמו אפיית עוגיות, חזרתי לנגן בפסנתר, לצייר ועוד דברים רבים ממתינים."

על חשמל וחשמליה / אלכס קראוס

החשמל הולך ומתייקר.. והתעו"ז בכלל לא ברירתי! איך נוכל לחסוך בכסף ללא ירידה ברמת החיים?

תמונה משפחתית: סבתא ונכד: עמליה שלמון ומיכאל ברות / ענת אופיר

היתה בת יחידה אך בני כיתתה היו לה כאחים ואחיות ומעולם לא בגדו בה. לאחר עזיבת הקבוץ הסכימה לחזור רק לאחר שעברו ללינה משפחתית.

כך היינו: הזמניים בקיבוץ / מרים ארזי

התנאים לא היו "דה-לוקס", אך סביר לקיום. התמורה הייתה : ע ב ו ד ה.

מה רואה / אביגיל

הסרט מצליח להעביר את הכעס שהנער המגורש מרגיש, את הניכור של המשפחה, את הקושי של ההורים ובעיקר של הילדים.

מה מתבשל: בישול אישי / ימימה גשן

באותם ימים עדיין לא השתמשנו במעבד תמלילים שבמחשב ואת הכרטיסיות הכנו בכתב יד קריא. הכרטיסיות חולקו במרכז השולחן יחד עם העשבים, כלי חיתוך, קעריות וגזיה לטיגון.

תמונת החודש

מדי חודש נפרסם כאן את תמונת החודש, אותה נבחר מתוך תמונות שתשלחו לנו

אשת הדייג / יערה בן אור

האם אפשר להבחין בדברים כמות שהם? האם ההתרחשות האמיתית היא כמו שאנחנו רואים על פני השטח? איך נוכל להבחין באמת?

תשבץ הגיון – ט"ו בשבט ומיחזור / יורם פארן

לחץ על התשבץ וההגדרות לגרסת הדפסה

נר זכרון לחודש שבט

חודש: שבט   ישראל  בר-לב ט"ו  שבט  תש"ל 22.1.1970 דותן  כהן כ"ח  שבט  תשנ"ז 4.2.1997 לאה  אנגל כ"ז   שבט  תש"ב 14.2.1942 יצחק  יעקובוביץ ו'      שבט  תשכ"ב 11.1.1962 יהשוע  מדיני ה'     שבט  תשכ"ה 8.1.1965 עזריאל  שולמן כ"ח  שבט  תשל"ט 25.2.1979 רות  קרול ט"ז  שבט  תשמ"ג 30.1.1983 גרטה  יחיאלי כ"ז  שבט  תשמ"ה 18.2.1985 אטה  מירון ה'    שבט  [...]

 

4 Responses to עמוד הבית

  1. מאת דן שגיא:

    הוצאתם יופי של עלון לקראת החג עשיר בתוכן,ערוך בטעם רב ומאד מגוון. המשיכו במלאכה וישר כוחכם.תנו במה לכל דעה מלבד כאלו שעינינם אישי/פרטי בין חברים. אני מבקש להמשיך ולקבל את העלון המודפס, בתנאי שישמור על רמתו הנוכחית. שנה טובה לכל הנוטלים חלק במלאכה.

  2. מאת תמר לנג:

    האם זה בגלל גילי המתקדם או מנת המשכל שלי, או אולי מיעוט מעורבותי בנעשה בקיבוץ – לא הבנתי בכלל על מה מדברת רשימתה של רעיה "בשם הפרצלציה". לטובת אנשים במצבי, שמוצאים עצמם מחוץ לעניינים והעלון משמש להם איזה חלון להצצה פנימה, מן הראוי שכתבות מסוג זה יכללו קצת יותר מידע ממשי ולא רק רמיזות סתומות, המובנות רק ליודעי ח"ן.

  3. מאת אליעזר רטר:

    אמיל ורענן וכל הצוות -
    כמה מילים על הרגשות -
    אחד התענוגות היפים שלי זה לצלול למיטה ביום שישי אחה"צ
    עם העלון החדש . אני קורא בעניין רב את הכתוב ומרגיש כאילו שאתם מייצגים את הציבור הדומם , לעיתים מול הנהלה אטומה , את הסרקזם ה"רך " ובו הטפת מוסר להנהלה שעדיין לא הפנימה ,כמה מוזר ! , את הצורך בקשר ישיר וכן, גם כנה (,,לא עלינו,, ) עם הציבור .
    אני אוהב את העריכה המקצועית . חוסר הפנייה שלכם , מתן במה לכל מי שרוצה לומר ולכתוב (,,באחריות ,כמובן ) על כל נושא
    ומעבר לכל זה אני מרגיש את האהבה הגדולה והאמיתית שלכם
    למקום הזה שהוא הבית של כולנו ל,, קיבוץ גבעת -חיים !
    תבורכו. אליעזר

  4. מאת בלהה בן אהרון:

    הבהרה

    רבים שאלו אותי מדוע "רינה" בשיר של אלתרמ,הפכה לחברה בקבוצת ה- 60 + שהרי ברור ש"רינה" אינה גימלאית ואינה מוטרדת בשאלות של פנסיה וסיעוד.
    ובכן "כך היה הדבר": 2 המסמכים "רינה" וקבוצת ה- 60+ שכנו באותו קובץ במחשב שלי ונשלחו בטעות יחד אל מערכת העלון. הטעות שלי וחוסר העירנות של העורכים, שלא טרחו לשאול מה עושה גברת זו בקבוצת הזו, גרמו לרינה הזדקנות מואצת.

    נ..ב- לאחר עיון נוסף ב-2- המסמכים מצאתי בכל זאת חוט מקשר בין "הארנק אשר נפל" ובין הארנק המתרוקן של הפנסיונרים הצעירים.

    בלהה בן אהרון

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>